Showcase-01

פתרונות מתחום הכלכלה ההתנהגותית

הפחתת תאונות ועומס תחבורתי

מדינת ישראל החלה לפני ארבע שנים בניסוי תקדימי שתכליתו לבדוק האם ניתן לווסת את התנועה בכבישי ישראל באמצעות תמריצים כספיים. התגמול לנהגים המשתתפים נאמד ב-5,200 ש"ח שממנו מנוכה "עלות ההכבדה" על הכבישים. אך אם נניח לרגע שהניסוי יצליח במלואו, האם המדינה מתכוונת להטיל על כולנו "אגרת גודש" או לחילופין לשלם לכל אזרח מאות ש"ח בחודש?

תחום הכלכלה ההתנהגותית היישומית מבוסס על היבטים פסיכולוגיים המשולבים עם תמריצים שאינם מבוססים על כסף רב אם בכלל ואינו כולל קנסות או עונשים. בתחום התחבורה, דוגמאות רבות מעולם הכלכלה ההתנהגותית אשר הוכיחו עצמם בעבר: הפחתת מהירות הנסיעה לדוגמא בוצעה באמצעות צביעת פסים על הכביש עם מרחקים הולכים וקטנים. כלומר, כל עוד הנהג נוסע במהירות קבועה, נראה כאילו הוא מאיץ בשל קרבת הפסים. דוגמא נוספת, היא מניעת עקיפה בכבישים באמצעות צביעת פסים אנכיים בכבישים המדמים בעיני הנהג מרחב נסיעה מצומצם יותר ובכך מניעים אותו להישאר במסלולו.9 10-1

מקור:

Arnold and Lantz 2007.

 

מחקרים הוכיחו כי אנשים מעניקים משקל גבוה יותר להפסד מאשר לרווח. הטיפול בגודש תחבורתי נעשה כיום באמצעות תמריצים כלומר רווח המתקבל מהמדינה כדי להימנע מנסיעה בכבישים פקוקים בשעות העומס. אולם, כפי שהוכח ונדון במחקרים רבים בתחום, אנשים יקבלו החלטות טובות יותר, הימנעות מנסיעה בשעת עומס, אם ייתפס העניין כהפסד בעיניהם ולא כרווח. יתרה מכך, אם ההפסד יתקבל ב"זמן אמת" ולא בעתיד בו אופק ההערכה של כולנו אינו יעיל לרוב, אנשים רבים יעדיפו להימנע מההפסד ולסוע בשעות שאינן עמוסות. הפתרון לכך פשוט ודומה במהותו לדירוג אנרגטי למוצרי חשמל בישראל המעניק לרוכש את הייחוס בבחירת המוצר ברגע הרכישה לא רק לפי טיב המוצר, אלא גם בהתייחס להפסד הכספי הגלום בהפעלתו השוטפת. המדינה בהקשר זה לא העריכה כי מתן תגמול לרכישת מוצר חשמלי זה ולא אחר הוא שישנה את החלטת הרוכש – מדוע אם כן לבצע זאת בתחום התחבורה. חיווי בעת הנהיגה ובסופה של עלות הנסיעה באמצעות חישוב סך הק"מ ומצדו טווח עלות הדלק יוכל להציג בפני הנהג כמה עלתה הנסיעה או למעשה מה היה ההפסד בנסיעה זו. זה לבדו, אינו דורש עלויות גבוהות ומטיל את האחריות על הנהג עצמו ולא על כתפי המדינה.

בנוסף, מדוע לא לעשות שימוש בדירוג זיהום האוויר ולהעריך באמצעותו את עלות הנסיעה? כלומר, רוכש רכב בדירוג 2 יידע כי קיים הפסד מובנה ברכישתו של אלפי ש"ח בשנה (בשל שימוש רב יותר בדלק בין היתר) ביחס לרכישת רכב מדרגה 15 לדוגמא. כל עוד לא יוצג ההפסד הממשי בעת הרכישה אלא רק דירוג כללי, תפיסתנו את ההפסד אינה קיימת למעשה.

מדיניות מבוססת ראיות

רעיונות ופתרונות בתחום הכלכלה ההתנהגותית מרחבי העולם קיימים ונחקרים כל העת, אך השלב השני בביסוסם הוא לבחנם בקרב האוכלוסייה כדי להגיע לכלי ההתנהגותי האופטימלי. זהו החלק הכלכלי בכלכלה ההתנהגותית השואבת את עיקר רעיונותיה מתחום הפסיכולוגיה. מדיניות מבוססת תבצע ניסוי מבוקר בקרב האוכלוסייה הנבדקת – למשל תבחר מספר כבישים דומים ולצדם קבוצת ביקורת (כביש בו לא נעשה דבר) ותמדוד לאורך תקופה היכן נהגים אכן הפחיתו מהירות ורק לאחר מכן תקבל החלטה גורפת.

לסיכום, החשיבה הכללית, גם על נושאים הרי גורל כגון הפחתת תאונות דרכים, צריכה להתאים עצמה למחקרים ולרעיונות חדשים כגון אלו מתחום הכלכלה ההתנהגותית היישומית. אלו אינם נשארים רק במסדרונות האקדמיה אלא יוצאים החוצה (לא בשעות העומס) כדי לסייע לחברה אזרחית טובה יותר.