מהי כלכלה התנהגותית?

האם אנו מקבלים החלטות על בסיס כלל המידע הנמצא בפנינו ללא כל השפעות חיצוניות וללא כל הטייה או שאנו מונעים מאמונות ומחשבות אסוציאטיביות? אבי הכלכלה המודרנית, אדם סמית' (Adam Smith) סבר כי "כלכלה היא עניין של אמונות", אך בד בבד קבע כי בני אדם הם רציונליים בעיקרם ועל כן ימקסמו תועלת במינימום השקעה. ההנחה הבסיסית בכך היא כי יש לנו כלים מספקים בכדי לפעול בשיקול דעת כדי לקבל החלטות מיטביות שימקסמו את התועלת בכל רגע נתון. למשל, בהשקעות בבורסה נחליט על השקעה במנייה רק לאחר קריאת כלל המידע הקיים לגבי החברה הנסחרת או בהחלטה לגבי בחירת תוכנית פנסיה נקבל החלטה רק לאחר שקלול כלל הגורמים הרלוונטיים.

אולם, להבדיל מהגישה הקלאסית, הכלכלה ההתנהגותית גורסת כי גורמים רבים משפיעים על התנהגותו הכלכלית של האדם, ולא רק שיקולים רציונליים. כלומר, ייתכן והאדם הוא רציונלי בקבלת ההחלטה, אך אנו כבני אנוש לא מסוגלים לקלוט את כלל המידע סביבנו ועל כן אנו מוגבלים רציונלית בתחומים שונים (Bounded rationality). באופן זה, הכלכלה ההתנהגותית, בשונה ממרבית תחומי הכלכלה ה"קלאסית", נסמכת על בחינת התנהגות האנשים בפועל, קודם לניסיון למדל את התנהגותם.

המרכיב העיקרי בכלכלה ההתנהגותית הוא בכך שתחום זה מקנה לתהליכים פסיכולוגיים, קוגניטיביים, חברתיים והתנהגותיים משקל גדול בתהליכי קבלת החלטות בכלל ובנושאים כלכליים בפרט. כך, המחקר על הטיות, העדפות ומגבלות אנושיות כגורמים שיש להם השפעה על התחום הכלכלי מערער על הקביעות שבבסיס הכלכלה הקלאסית. כלכלנים בתחום טוענים כי אין להמעיט בחשיבותם של גורמים פסיכולוגיים כגון ציפיות, אמון,  הוגנות, הטיות קוגניטיביות אנושיות ורגשות ככל שהדבר נוגע לקבלת החלטות בתחומי הכלכלה, וכי התיאוריות הכלכליות הקלאסיות לבדן אינן מצליחות להסביר את התנהגות השווקים באופן מספק  בכלכלה הגלובלית של ימינו.

המחקר האקדמי בתחום הכלכלה ההתנהגותי החל למעשה רק בשנות ה-70' עם מחקרם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי אשר ביצעו ניסויים שהראו כי קבלת החלטות אינה רציונלית במקרים רבים. אחת הדוגמאות המפורסמות היא ההטייה ההתנהגותית בתיאורית תוחלת התועלת. בהיבט הרציונלי, קבלת סכום כסף של 800 ש"ח אמור להיות שווה לקבלת סכום כסף של 1,000 ש"ח בהסתברות של 80%. אולם, כהנמן וטברסקי הראו כי אנשים יעדיפו לקבל את סכום הכסף ה"וודאי" ולא סכום הכסף הנמצא ב"סיכון". מכאן, החלו כהנמן וטברסקי לבצע מספר רב של ניסויים ובו הוכיחו כי אנשים מעדיפים וודאות והינם "שונאי סיכון".

אבל, אם ישנה וודאות נמוכה מאוד לרווח, נמצא כי אנשים הם דווקא "מחפשי סיכון". כך הם ירצו לרכוש כרטיס לוטו או להשקיע באופציות בינאריות בעלות פרופיל סיכון גבוה, אך באותה מידה אנשים הם גם "שונאי סיכון" ועל כן ירצו לרכוש ביטוח נגד אירועי קיצון כדוגמא, וזאת למרות שלכאורה הדברים נוגדים אחד את השני.

kהכלכלה ההתנהגותית הינה אם כן משלימה למחקר הכלכלי ה"קלאסי" בכך שהיא מנסה להצביע על הכשלים שבהתנהגותנו ועל ידי כך ללמדנו כיצד להימנע מהם. כשלי ההתנהגות נמצאים בכל תחומי חיינו ומבוססים על שתי מערכות חשיבה הפועלות במוחנו. דניאל כהנמן בספרו, "לחשוב מהר ולאט" קבע כי בבסיס קבלת ההחלטות שלנו, ניצבות שתי "מערכות חשיבה"  – מערכת 1 ומערכת 2. בעוד זו הראשונה נסמכת על אינטואיציות ומהירות מחשבה אך נוטה יותר לטעויות, זו ה-2 היא המערכת המקבלת החלטות באופן שקול ומחושב יותר אך איטית יחסית.