הכלכלה ההתנהגותית מבוססת על מסגרת פסיכולוגית ובה מידול של ההתנהגות האנושית בחיי היום-יום. זו משולבת במודלים כלכליים שבבסיסם השאלה "כיצד להניע אנשים לבצע פעולה", בין היתר, באמצעות תמריצים. להלן נציג את עקרונות הבסיס של ההטיות הקוגניטיביות הפועלות על כולנו:
- "ייצוגיות" (Representativeness)-נטיה לתת משקל יתר לנתונים אותם הם מסמנים כ"מייצגים". זוהי הסיבה מדוע בעת מו"מ על שכר כדאי לתת קודם את המספר ואז סביבו יחול המו"מ שכן הוא נתפס כמייצג.
- "זמינות" (Availability)-נטיה להעריך יתר על המידה את חשיבותם של מאורעות "זכורים"
יחסית לנתונים עובדתיים אובייקטיבים וסטטיסטיקות. אישה בהריון תראה סביבה כל העת עגלות ותינוקות; אדם המחפש מוצר לרכישה (רכב, דירה, מוצר חשמלי) יראה סביבו כל העת מוצרים דומים. - "הטיות בשירות האגו" (Self-Serving)-נטיה להאמין שאנו טובים מהממוצע. די לשאול קבוצה של כמה אנשים מי חכם יותר מהממוצע והתשובה יגלו כי סטטיסטית התשובה תהיה לא נכונה.
- "ראייה בדיעבד" (Hindsight)-לגבי אירוע שהתרחש – נטיה להפריז בהערכת ההסתברות שיקרה מלכתחילה.
- אפקט העיגון/הקיבעון המחשבתי (Anchoring)-נטיה לטעות בהערכה עקב הקושי לסטות מהערכה קיימת.
- שנאת הפסד (Loss Aversion) – אנו שונאים הפסד יותר מאשר רווח. הדוגמא הקלאסית היא לשאלה כמה כסף תהיה מוכן להמר כדי להרוויח מהטלת מטבע 10 ש"ח אם ייצא "עץ". הכלכלה הקלאסית תעריך כי הסכום צריך להיות מעט גבוה מ-10 ש"ח (ההסתברות ידועה), אך מרבית האנשים, כפי שנמצא במחקר של כהנמן וטברסקי, דורשים 20 ש"ח לערך. כלומר, תפיסת ההפסד היא לערך פי 2 מתפיסת הרווח להרחבה
- עומס בבחירות (Choice Overload) – עומס במידע עלול להוביל לאי בחירה או לבחירות מוטעות. להרחבה
- תפיסת האני (Identity) – אנו תופסים אנשים אחרים כ"טובים" אם הם דומים לנו פיזיים והפוך. זהו המקור לסטריאוטיפ. במחקר מרתק סוברים החוקרים כי הצבע ורוד המזוהה עם סרטן השד גורם לפחות אנשים להזדהות עם המטרה החשובה. להרחבה
להרחבה ראו >>
שתפ\י עם הרשת שלך